תאומים צריכים מוסדות לימוד נפרדים?

תאומים ויותר פורומים פורום תאומים ויותר לגדל תאומים תאומים צריכים מוסדות לימוד נפרדים?

הדיון הזה מכיל 3 תגובות, ויש לו 2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  איילת להב, מנהלת פורום לפני 1 חודש, 2 שבועות.

  • מאת
    תגובות
  • #1928 תגובה

    חיה

    לפני לידת תאומים,
    וחשוב לי לשמוע לגבי מוסדות לימוד נפרדים או שלא
    כי זה נוגע לגבי הבן שלי שאמור להיכנס כבר כעת לחיידר
    האם דווקא בחיידר שיש בו כיתה מקבילה
    או שאולי אין צורך…

  • #1946 תגובה

    חוה שוב, מנהלת האתר

    חיה,
    לא יודעת מה יאמרו אחרים,
    אוכל לספר לך מניסיוני האישי.

    יש לי שני בנים, כמעט בני 8.
    לא רק שהם באותו חיידר, הם גם באותה כיתה…
    לא שעשינו את זה בקלות ראש.
    התחלנו עם לימודים משותפים בגן, ובכל שנה מיששנו את הדופק מחדש, ואנחנו בקשר רציף עם המלמד, המשגיח, המנהל הרוחני וכל מי שרואה אותם במשך היום.
    היות שהם לא זהים, ושונים מאוד באופיים, יצא שלכל אחד מהם חברים אחרים (הם גם מביאים כל אחד את החברים שלו הביתה. וכשבאחד הימים הגיע חבר אחד ואמרתי לדודי, התאום השני – החבר שלך הגיע, הוא מחכה שתשחק איתו. הוא עונה לי: לא, הוא החבר של אבי…)

    בלימודים – אחד יותר מתמיד ומשקיען, לומד בכל הזדמנות ומשנן את הנלמד, וגם בשולחן שבת הוא חוזר על הפרשה ועל המשניות ומספר בדיוק מה למדו, והשני די מזלזל. מצידו לשרבט משהו בדף המבחן או לדפוק תשובה בעל פה, או אפילו לומר איזו בדיחה במקום, וזה בסדר. בשולחן שבת הוא מוכן לספר על הנלמד, העיקר לגמור את זה מהר.
    גם בתפילות שבת יש הבדל.
    האחד אומר תהילים בדבקות, והשני תוך חמש דקות טוען שסיים שליש ספר…
    האחד בבית הכנסת, והשני בעיקר בחצר… עם ריח של אבק ומראה תואם…

    בהפסקות ובמשחקים אחר הצהריים הם הפוכים לגמרי – המתמיד בלימודים פחות מקובל חברתית, והחפיפניק בלימודים עם שובל חברים ארוך.

    היפה הוא ששניהם מאוד שלמים עם זה, ומשתפים פעולה. בלימודים המתמיד עוזר לתאום שלו כשהוא נתקע, ובהפסקות ובזמני משחק בחוץ החברותי מחזיר לתאום שלו כגמולו הטוב ומשתף אותו במשחקים ומאיים בבעיטה רצינית על מי שיעז להשאיר בצד את התאום הרזה והחלשלוש שלו.
    זה המקום לציין שלמרות שהם די דומים, האחד עור ועצמות (למרות כל הדרכים והשיטות להעלות קצת שרירים ושומן על העצמות השדופות שלו) והשני במשקל תקין.
    זה לא מפריע להם בבית להתכתש לפעמים עד כדי סכנה לשלום הכיסאות, אבל רוב הזמן הם חברים טובים.

    וזה לא שיש רק נחת משניים שלומדים בכיתה אחת.
    יש גם אתגרים.
    למשל, אנחנו ההורים צריכים להיות סבלניים ולהאזין באותה התלהבות למי שמשמיע שני את אותו חומר לימודים בדיוק…
    איך אנחנו מתמודדים עם זה?
    משתדלים לשים דגש כל אחד על מה שהבין, על מה שאהב בנלמד.

    הרבה מחמאות גם, כל אחד כשהוא מתנהג בבגרות לקטנים שאחריהם, וכשהם מגלים טוב לב כלפי התאום או כל אחד אחר.
    הרבה אדישות להבדלים ביניהם, והדגשה שבעצם כל ילד אצלנו במשפחה הוא שונה.

    התאום החלש יותר, למשל, היתה לו תקופה שהתלונן שהוא לא מנצח את התאום שלו במריבה פיזית. התייחסתי לזה באדישות: כן, ככה החיים. לומדים לא להתחיל עם מי שחזק מאיתנו. אבל גם שמתי לב לתת לו התייחסות אישית: אז מה אתה אומר? רוצה להקפיד לאכול ביצה ליום כדי שתתחזק ויהיה לך יותר כוח? (הוא שונא לאכול. מין תופעה מעניינת כזאת… היחיד במשפחה)

    באספות הורים, אנחנו מקפידים על זמן אישי לכל אחד, כאילו היו בכיתות שונות.
    גם במסיבות יום הולדת, אנחנו מקפידים על מתנה שונה לכל אחד, לפי טעמו. וגם כשהם מחלקים ממתק/משחק לחברים לרגל יום ההולדת, כל אחד מהם מחלק משהו אחר.
    ונזכרתי בעוד משהו –
    אנחנו מבקשים מהמלמד שיושיב אותם רחוקים ככל האפשר זה מזה. שלכל אחד מהם יהיה את המרחב שלו. גם במסיבת חומש כל אחד מהם ישב בשורה אחרת, וקיבל חלק לביצוע בזמן אחר – היו להם קטעי שירים בין הדקלומים ולימוד הפסוקים, והפרידה רבע שעה בין הזמן של תאום אחד לתאום השני, ככה שההורים והסבא והסבתא יכלו להתמקד כל פעם בתאום אחד.
    בריקוד המשותף של האבות והבנים בסיום סעודת החומש, למשל, היה קטע יפה: חמי הרכיב תאום אחד על הכתפיים ובעלי תאום שני, ואחר כך הם התחלפו. ככה שכל אחד מהם יכול היה לומר: אבא רקד איתי, וגם: סבא רקד איתי…
    (אבל לפעמים במסיבות סיום, למשל, הם מבקשים לשבת ביחד, ואנחנו מאפשרים. לא צריך להיות קיצוניים בהפרדה. גם לאחים בגילים שונים יכול להיות נחמד ביחד)

    אז אם חשבת, חיה, שמוסדות לימוד נפרדים הם חובה, הנה ההוכחה שאנחנו חיים אותה מזה חמש שנים שאפשר להושיב אחים תאומים בכיתה אחת כששניהם מקבלים כל אחד התייחסות אישית.

  • #1974 תגובה

    חיה יקרה,

    חוה ענתה לך מניסיונה האישי וזה בהחלט מרגש לראות איך אפשר לגדל תאומים כך שחווית הנפרדות לא תעיב על חווית התאומות.
    אכן קיימות גישות שונות לגבי הפרדת תאומים במסגרות הלימודיות והרווחת מבינהן היא שמומלץ להפריד את התאומים מגיל 5-6, וזאת כדי לסייע להם בחיברות לתוך קבוצת השווים. ישנם תאומים שהם ביחסים מאד קרובים בשנים הראשונות ויש חשש שכאשר יגיעו להיות בקבוצה של ילדים בני גילם, הם יתקשו ליצור קשרים חברתיים. לשם כך יש חשיבות גדולה בגידולם ותשומת הלב ליחסים ביניהם כבר מגיל צעיר. לוודא שלא נוצרת תלות (הדדית או חד כיוונית) ושקיימת נפרדות בריאה שמצביעה על עצמאות ואינדיבידואליות.
    כן מדברים על כך שעד גיל חמש על פי רוב, התאומים עדיין ביחסים קרובים ולכן חשוב לשמור גם על קרבה פיזית בינהן בשעות הבוקר, במסגרות החינוכיות, אבל להתחיל את ההפרדה בגילאים בוגרים כמו חמש או שש, שאז הם מסוגלים ליצור קשרים חברתיים בקלות וגם לחזור להיות ביחד מתוך חוויה שלמה ושמחה ולהצליח לחזור לבלות ביחד גם בשעות בבית.
    ממליצה שכל תהליך כזה ילווה בהתייעצות עם הגורמים החינוכיים לגבי מצבם המנטלי של כל אחד מהם תוך הבנה של התנאים הכוללים במסגרת החינוכית.
    כמו כן, אני בעד להביא תמיד למודעות של הצוות החינוכי שמדובר בתאומים תוך הקפדה על יצירת נפרדות גם מצד הצוות, כלומר לבקש זמנים נפרדים לשיחות עליהם ושלא תמסר אינפורמציה המכילה השוואתיות. זוהי פעולה מאד טבעית ומתבקשת וצריך להתאמץ כדי שזה לא יקרה. גם הצוות צריך לראות אותם כשתי ישויות נפרדות ולא שניים שהם אחד. העובדה שהם באים מאותו הבית לא הופכת אותם לברי השוואה.
    זוהי משימת חיים להיות הורה לתאומים, בזאת אין ויכוח 🙂

    בהצלחה,
    איילת להב
    מדריכת הורים
    מומחית לתאומים
    מנהלת פורום תאומים ויות ר

  • #1975 תגובה

    חיה יקרה,

    חוה ענתה לך מניסיונה האישי וזה בהחלט מרגש לראות איך אפשר לגדל תאומים כך שחווית הנפרדות לא תעיב על חווית התאומות.
    אכן קיימות גישות שונות לגבי הפרדת תאומים במסגרות הלימודיות והרווחת מבינהן היא שמומלץ להפריד את התאומים מגיל 5-6, וזאת כדי לסייע להם בחיברות לתוך קבוצת השווים. ישנם תאומים שהם ביחסים מאד קרובים בשנים הראשונות ויש חשש שכאשר יגיעו להיות בקבוצה של ילדים בני גילם, הם יתקשו ליצור קשרים חברתיים. לשם כך יש חשיבות גדולה בגידולם ותשומת הלב ליחסים ביניהם כבר מגיל צעיר. לוודא שלא נוצרת תלות (הדדית או חד כיוונית) ושקיימת נפרדות בריאה שמצביעה על עצמאות ואינדיבידואליות.
    כן מדברים על כך שעד גיל חמש על פי רוב, התאומים עדיין ביחסים קרובים ולכן חשוב לשמור גם על קרבה פיזית בינהן בשעות הבוקר, במסגרות החינוכיות, אבל להתחיל את ההפרדה בגילאים בוגרים כמו חמש או שש, שאז הם מסוגלים ליצור קשרים חברתיים בקלות וגם לחזור להיות ביחד מתוך חוויה שלמה ושמחה ולהצליח לחזור לבלות ביחד גם בשעות בבית.
    ממליצה שכל תהליך כזה ילווה בהתייעצות עם הגורמים החינוכיים לגבי מצבם המנטלי של כל אחד מהם תוך הבנה של התנאים הכוללים במסגרת החינוכית.
    כמו כן, אני בעד להביא תמיד למודעות של הצוות החינוכי שמדובר בתאומים תוך הקפדה על יצירת נפרדות גם מצד הצוות, כלומר לבקש זמנים נפרדים לשיחות עליהם ושלא תמסר אינפורמציה המכילה השוואתיות. זוהי פעולה מאד טבעית ומתבקשת וצריך להתאמץ כדי שזה לא יקרה. גם הצוות צריך לראות אותם כשתי ישויות נפרדות ולא שניים שהם אחד. העובדה שהם באים מאותו הבית לא הופכת אותם לברי השוואה.
    זוהי משימת חיים להיות הורה לתאומים, בזאת אין ויכוח 🙂

    בהצלחה,
    איילת להב
    מדריכת הורים
    מומחית לתאומים
    מנהלת פורום תאומים ויות ר

מענה ל־תאומים צריכים מוסדות לימוד נפרדים?
פרטים:




ביטול